עברית  English
 
 
משחק מול
מצלמה
 
 
 
רלף קליין
המאמן
 
 
 
קליינער רודי
 
 
 

השבעת הנשיא אובמה
21 ינואר 2009
הציפיות מהנאום הזה היו גדולות מאוד. אובמה הוא אורטור מבריק וזכינו לקבל ממנו נאומים ומשפטים שנזכור ונצטט כנראה לנצח, אך זה לא היה אחד מהנאומים האלה
 
 
 

האירוע הטלוויזיוני הגדול ביותר בהיסטוריה נכון להיום התחיל לאובמה עם בלבול דיי מביך ומשעשע. נשיא בית המשפט העליון דיבר לאט מדי באופן שגרם לאובמה להתחיל לחזור על דבריו מהר מדי. יכול להיות שכבר נגמרה לו הסבלנות לחכות עד שיקבל את המשרה. המבוכה מוציאה ממנו חיוך גדול ואנושי ומעין תנועת 'כן' עם הראש, שכמו מבקשת מהשופט להציל אותו ולהזכיר לו שוב מה עליו לומר. הוא נבוך כמו חתן שלא מצליח לשבור את הכוס בפעם הראשונה...
מישל אובמה כחברתו הקרובה ביותר נראית גם לחוצה וגם משועשעת. היא לא מורידה ממנו לרגע את העיניים, עוקבת אחרי כל תנועה ומילה שלו והפה שלה מסגיר את הרגש: בהתחלה החיוך סגור והסנטר מושפל בביישנות בשל המצב. בהמשך מבצבצות השיניים באופן שמביע דאגה: האם יסתדר?! וכשברק צולח את ה'בלאק אאוט' היא מלקקת את השפתיים כדי להפיג את המתח ונרגעת.
הנאום היה מאוד טכני, מובנה מדי ולא מרגש. העניין עם שחקנים ופוליטיקאים בני דור הטל-פוליטיקאים הוא שהם צריכים כל הזמן להמציא את עצמם מחדש, ובנאום הזה התחושה היא שאובמה קצת ממחזר חומרים, מעתיק או אולי מתכתב עם הדמויות הנערצות עליו: מרטין לותר קינג, קנדי, לינקולן, רוזבלט ואפילו קלינטון.

תקווה בזמן משבר
המילה 'Hope' – תקווה, שמסמלת את אובמה חזרה בנאום שלוש פעמים לעומת 'Crisis' – משבר, שחזרה ארבע פעמים כדי להכין את האמריקאים למסע ארוך וקשה שיוביל אותם לימים טובים יותר. הוא השתמש בנאום בהרבה מדי פאתוס ובשפה מאוד גבוהה, כמו מרגיש, שעכשיו שהוא עלה כיתה ועליו לעשות רושם אינטלקטואלי רב יותר. בתהליך זה הוא ויתר על היכולת שלו לעורר השראה והתרגשות אמיתית. נדמה שנגמרו לו הרעיונות ונותרו הקלישאות.
טוב שהוא לא חזר על 'יס ווי כן' כי מסע הבחירות תם ואין בכך צורך. אם היה עושה זאת זה היה מנמיך אותו לרמה של מישהו שרוצה לטבול באמבטיה של הערצה ציבורית שגם ככה נשפכת לו מהאוזניים.

פחות חיוכים
הנאום היה דיי לוחמני לכן יחסית הוא גם קימץ בחיוכים, ותופעה מעניינת נוספת אצלו היא תנועת השלילה בראש גם כשהמילים מוסרות מסר חיובי. בנאומים קודמים שלו אובמה בדרך כלל מהנהן לחיוב כשהמסר המילולי שלו חיובי. בנאום זה היו לו הרבה הנהונים לשלילה גם כשהטקסט היה חיובי, למשל: "אמריקה חברה של כל מי שרוצה שלום" לוותה בתנועת 'לא' בראש, שמביעה בסאב-טקסט: אל תתעסקו איתנו!
המשפטים שלו ארוכים ומורכבים ובכל זאת כמו תמיד הוא מצליח לתקשר אותם היטב. הוא עושה זאת בעזרת מספר חוקי רטוריקה בסיסיים שהביצוע שלהם בנאום הניצחון בוועידה הדמוקרטית היו מוצלחים יותר. הוא מרבה להשתמש ב'חוק השלוש' בו חוזרים שלוש פעמים על אותה מילה או על אותו רעיון. זוהי טכניקת רטוריקה שנקראת גם: 'טריפטיכון'. צ'רצ'יל, למשל, הרבה להשתמש בה וכך גם כל הנואמים הטובים בהיסטוריה שידעו שבדרך כלל זה יזכה אותם במחיאות כפים.

תנועת הדיוק
'תנועת הדיוק' היא 'תנועת השרביט' הקבועה של אובמה, ובה הוא מחבר בין האצבע לאגודל. היא חוזרת אצלו לאורך כל הנאום הזה ובנאומים קודמים, כי אובמה תמיד משתדל מאוד לדייק בדבריו ולכן גם מוסר את הטקסט מהטלפרומפטרים ולא בעל-פה כפי שחלק חושבים.

אגרוף קפוץ
תנועה יוצאת דופן במיוחד לאובמה היתה תנועת האגרוף הקפוץ כשדיבר למנהיגים המוסלמים העוינים ודרש מהם: Unclench your fist – שחררו את האגרוף. מכל 'תנועות השרביט' לתנועת האגרוף הקפוץ יש את המשמעות הברורה ביותר, ומכל התנועות הכי קל להשתמש בה באופן מכוון ומתוכנן.
מטרתה לשכנע את הצופים בהחלטיות שלו לגבי הנושא ואולי גם בעוצמתו המנטאלית. הבעיה היא שהתנועה הזו יותר מדי מתואמת מכדי שתשמש כאינדיקאטור אמין לכוונותיו. תנועה זו יוצרת אי-התאמה בין המסר המילולי והלא-מילולי: מבקש מהם לפתוח את האגרוף שלהם בעוד הוא נראה מאיים למדי.

אובמה התחיל את הנאום מהצגת רשימת הקשיים הצפויה לו ולאמריקה uבין הגבות שלו ניתן להבחין בקמט מודאגות שהולך ומעמיק, ועם השנים בוודאי יתעמק עוד הרבה יותר. 



+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...
לבחירת התוכנית המתאימה: 052-3549149  michelle@teer.co.il     

לייבסיטי - בניית אתרים