עברית  English
 
 
משחק מול
מצלמה
 
 
 
רלף קליין
המאמן
 
 
 
קליינער רודי
 
 
 

הפרופיל התקשורתי של ניר ברקת
7 אוקטובר 2009
הכריזמה והקסם האישי של ראש עיריית ירושלים באים לידי ביטוי ציבורי הכי טוב כשהוא מתנהג בטבעיות ולא מנסה להתאים את עצמו לכללים או לקודים מקובעים מדי. צעדת ירושלים החגיגית שהתקיימה השבוע בצל המהומות בהר הבית היתה הזדמנות מצוינת לבחון את הפרופיל התקשורתי האישי שלו ואת הדרך שעשה עד כה בפוליטיקה המקומית 
 

תקופת הפריימריז
כמצופה ממועמד פוליטי, ברקת משתתף בחאפלה של שרה'לה שרון, מסתחבק עם הציבור, נשמע כמי שיש לו אג'נדה וניכר שהתכונן היטב. בליל הבחירות המתין במתח לתוצאות ביחד עם חברי המטה שלו, שביניהם הוא מרגיש הכי בבית ומתנהג בטבעיות רבה. מיד עם היוודע דבר ניצחונו, בעוד החברים מחבקים אותו ואוחזים בידו, ברקת מרים את הראש ומחפש את אשתו, קורא לה והם מתחבקים באהבה למרות המצלמות. חברו הטוב סוטר לו בחיבה על הלחי, מחבק אותו ומרים אותו באוויר.
זה ניר ברקת של החבר'ה. הוא בטוח שאוהבים אותו ולכן מרשה לעצמו להפגין אהבה בטבעיות רבה. את הטבעיות הזו הוא מתקשה להביא לבוחרים בנאום הניצחון שלו. למרות שהדברים קרו קרוב זה לזה, קיים פער גדול ביניהם: הטבעיות נעלמה וברקת צמוד לדף ומקריא מילה במילה את הטקסט כמו אסופה של סיסמאות. אמנם הדיקציה שלו טובה אך הוא מדבר בפאתוס, בסגנון הקריינות של דן כנר, וניכר שהוא מתאמץ קצת יותר מדי.

יום ראשון בתפקיד
יתכן שביומו הראשון בתפקיד הוא היה חסר ביטחון, ולראייה, בתחילת הדרך הוא עשה כמה טעויות תקשורתיות (כמו להכריז על הורדת גשר המיתרים שהושקעו בו מיליונים או ההכרזה על הפסקת הבנייה של הרכבת הקלה), אך כבר במסיבת העיתונאים שהתקיימה זמן קצר לאחר מכן אפשר לראות את השיפור.
ברקת נרגש אך שולט בעצמו היטב ומדבר כמעט ללא עזרת הדפים. הוא שומר על ממלכתיות שמתקבלת גם בזכות זה שהוא לבוש כמו פוליטיקאי ותיק והוא הרבה יותר מוכן ובטוח בעצמו. אחד הדברים הראשונים שהוא עושה זה לפנות לממשלה הבאה ולבקש ממנה בטון נוזף מחויבות מלאה לחיזוק ירושלים כמשימה לאומית.

לבד במערכה
בראיון שלו אצל יאיר לפיד על רקע מהומות החרדים סביב פתיחת חניון קרתא, אנחנו מבינים שזה לא עזר לו וכי בקשתו טרם נענתה. אף אחד מהשרים לא הרים לו טלפון כדי לראות איך אפשר לעזור לו לפתור את הבעיות של ירושלים, וברקת הודה בגבורה שהרבה פעמים הוא מרגיש מאוד לבד במערכה.
ברקת נשמע מאוכזב ואפילו קצת מיואש כשהוא מתחיל לענות על השאלה של לפיד. הוא מתמהמה במתן התשובה, העיניים שלו הולכות לכיוון הלב – ל'תנוחת הרגש', הוא לוקח הרבה אוויר לפני שהוא עונה ובסוף הכתפיים שלו נשמטות כמי שנושא את כל הנטל לבד על כתפיו שלו. הנשימה היא קריטריון מעולה להבנת הרגש כי לכל סוג של רגש יש נשימה משלו – כאן מדובר באנחה שיש בה מידה של ייאוש מהמצב אך טמונה בה גם כנות חשובה ומוערכת.
זוויות הפה שלו מתעגלות לשבריר שנייה למטה ונוצר כיווץ שמביע את חוסר שביעות רצונו. הוא ממשיך להפגין את התחושה שהוא בודד במערכה, כשגופו מתקרב ללפיד ומתכווץ מעט באופן שהופך אותו לקטן יותר, קצת כמו ילד.
אך כיוון שבפוליטיקה עסקינן, ברקת מתאושש במהירות מהמצב רוח שנפל עליו, מזדקף, מחליף נימה ומנסה בבת אחת לשדר תקיפות. המעבר החד הזה גורם לכתף שלו לקפוץ אחורה, ובכלל נראה פתאום מאוד קופצני, והדבר מעיד שהוא מנסה לחזור ולשדר שהוא בשליטה ושאין מה לדאוג למרות שהוא לא מקבל תמיכה מהממשלה. הוא לא מעוניין להסתבך אם אף אחד ולכן ממהר לחזור לעצמו. אני האמנתי לו יותר כשדיבר מהלב.

צעדת ירושלים
במהלך צעדת ירושלים ברקת מסביר פנים לכולם ומקרין הרבה ביטחון וסמכותיות כמארח של האירוע. המראיין שואל אותו שאלה טעונה לגבי המסר שלו למשטרה, ליהודים ולערבים, ואפשר לראות כיצד ברקת מסיט את הלשון ימינה בתוך הפה לשבריר שנייה ומיד אחר כך מלקק שפתיים. זוהי תנועה מנחמת, מעין אינטימיות עצמית שניתן להחביא דיי טוב, והיא מאפשרת לו לשלוט בעצמו ולהסתיר את המתח. האצבעות ב'תנוחת הדיוק' כבורר את מילותיו ותנועת הראש והגבות הופכות את ההצהרה שלו: 'המשטרה עושה את עבודתה נאמנה' לאגרסיבית יותר, והכל יחד בא להזהיר ואולי אפילו לאיים על כל אלה שעושים בעיות.

הכריזמה והקסם האישי של ניר ברקת באים לידי ביטוי ציבורי הכי טוב כשהוא מתנהג בטבעיות ולא מנסה להתאים את עצמו לכללים או לקודים מקובעים מדי. נראה שלאט, לאט הוא מבין לאן נכנס, וניתן לראות אצלו הליך של השתפרות והתפתחות לפחות מבחינה רטורית. 

 
 

לבחירת התוכנית המתאימה: 052-3549149  michelle@teer.co.il     

לייבסיטי - בניית אתרים